<h1>ספר השולחן הלכ' תפילה שער ראשון</h1>
<h2>דף לב:</h2>
אין אומרים הלל בראש השנה, מאי טעמא, אמר רבי אבהו, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה, מפני מה אין אומרים שירה לפניך בראש השנה וביום הכפורים. אמר להם, אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים לפניו וישראל אומרים שירה.
<h2>דף לה.</h2>
כתב הרב רבי יצחק בן גיאת ז"ל בשם גאון ז"ל שאין מזכירין בראש השנה של ראש חדש, דכתיב בכסה ליום חגינו, דראש חדש מתכסה בו, וקיימא לן דאומר אדם זכרון אחד ועולה לו לכאן ולכאן. ומן האחרונים ז"ל אמרו, שלכתחילה אומר את מוספי יום הזכרון הזה, ואם לא אמר אין מחזירין אותו. כתב רב האיי גאון ז"ל אחד ראש השנה ואחד יום הכפורים שחל להיות בשבת, אומרים צדקתך כהררי אל בתפלת המנחה אחר אבינו מלכנו כשאר שבתות, הלוא אומרים ויגבה י"י צבאות במשפט, [והאל הקדוש נקדש בצדקה]. ורבינו יצחק בן גיאת ז"ל גם כן כתב שהמנהג לאומרו.
בראש השנה חותמין מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון. ואם היה שבת מזכיר של שבת תחילה ואחר כך של ראש השנה, וחותם בה מלך על כל הארץ מקדש השבת וישראל ויום הזכרון, ובמוסף של ראש השנה מתפלל תשע ברכות, שלש ראשונות ושלש אחרונות של כל יום ויום ושלש אמצעיות. ראשונה של אמצעיות ענינה מלכויות, שניה זכרונות, שלישית שופרות וחותם בכל אחת מהם מענינה. ואין צריך לומר ותתן לנו י"י אלהינו באהבה מועדים לשמחה, אלא ותתן לנו י"י אלהינו באהבה את יום הזכרון הזה זכרון תרועה, וכן המנהג.
כל השנה כולה חותמין בברכה שלישית האל הקדוש ובברכת עשתי עשרה, מלך אוהב צדקה ומשפט, ובעשרה ימים שמראש השנה עד מוצאי יום הכפורים חותמין בברכה שלישית המלך הקדוש ובעשתי עשרה המלך המשפט. מנהג פשוט להוסיף בעשרת ימים אלו בברכה ראשונה זכרנו לחיים וכו' ומוסיפין בברכה אחרונה וכתוב לחיים וכו' וכן מוסיפין בראש השנה וביום הכפורים, ובכן, ובכן, ואז, וכו'. ובשער השלישי נכתוב יותר מזה בג"ה.
